החלטה בעניין גילוי מסמכים בבימ"ש לענייני משפחה

1.         עלי להכריע במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים, הן באשר לאופן גילוי המסמכים והעיון בהם בכל הנוגע לתביעת הפיצויים אותה הגיש הנתבע כנגד מעבידו לשעבר, מר ..., ו/או חברת ... והן ביחס למתן צו להסרת חיסיון על זכויות התובעת לפנסיה וכן לגבי חשבונותיה בבנק יהב.

2.         התובעת עמדה על זכותה לפנות ישירות לעו"ד המטפל בתביעת הפיצויים של הנתבע לצורך קבלת המסמכים, ואילו הנתבע סרב לאפשר לתובעת ליצור קשר ישיר עם בא כוחו בשל חיסיון עו"ד - לקוח וביקש כי המסמכים הדרושים יועברו באמצעותו לתובעת.

3.         התובעת התנגדה למתן צו הסרת חיסיון בטיעון כי בהעדר הסכמה בין הצדדים למתן צו הסרת חיסיון, אין לבית המשפט סמכות ליתן צו כאמור.

הנתבע טען כי צורפו על ידי התובעת מסמכים חלקיים בלבד, מהם עולה כי בחשבונותיה בבנק יהב מופקדים סכומים של עד 400,000 ש"ח, ועל כן יש ליתן צו שיאפשר לו לעיין בחשבונותיה של התובעת וכן לקבל פרטים בנוגע לזכויותיה לפנסיה.

רקע עובדתי

4.         התובעת והנתבע נישאו זו לזה בתאריך 25.09.1989 ומנישואיהם נולדו 3 ילדים. בחודש       6.09 עזב המשיב את בית מגורי הצדדים, ומועד הקרע נקבע ליום 19.06.09.

5.         התובעת הגישה תביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים במסגרתה ביקשה להורות כי הנתבע אינו זכאי לקבל מחצית מזכויותיה לפנסיה.

            מנגד, ביקשה להורות לנתבע לפרט בכתב הגנתו מהן הזכויות הרשומות על שמו סכומן ומועד פרעונן.

6.         הנתבע בכתב הגנתו הפנה להסכם יחסי ממון וגירושין שנערך בין הצדדים ונחתם על ידם ביום 29.6.09   וכן להסכם חלוקה שקדם לו, אשר לא הוזכרו בתביעה, וטען כי במסגרתם הוסדרו כל ענייניהם לרבות חלוקת הרכוש ביניהם והינם בעלי תוקף מחייב אף כי בסופו  של יום לא הוגשו לאישור בית המשפט.

            הנתבע ביקש להורות על דחיית התביעה לאורם של ההסכמים, אשר לשיטתו מחייבים את

הצדדים. על פי ההסכמים, חויב הנתבע להעביר לתובעת 10% מכספי הפיצויים וכן נקבע כי כל צד יישאר הבעלים הבלעדי של החשבונות הרשומים על שמו ואף צד לא יתבע זכויות מהפנסיה של הצד האחר.

7.         בקדם המשפט טען הנתבע כי חובת הסרת החיסיון נובעת ממהות התביעה לאיזון משאבים ופירוק השיתוף, והתובעת טענה כי מדובר בהרחבת חזית ולחילופין תסכים להסרת חיסיון למעט ביחס לפנסיה.

הזכות לגילוי

8.         תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן : "התקנות") קובעות בתקנה 258(ט) (ד)   כדלקמן: "הוראות פרק ט' בעניין גילוי המסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה".

            משמע, בבית המשפט לענייני משפחה לא יקויים הליך של גילוי מסמכים.

9.         הרעיון מאחורי התקנה המובאת לעיל, נעוץ בכך שבבית המשפט לענייני משפחה חל עיקרון "גילוי המסמכים המוקדם", שבו מפרט כל בעל דין בהרחבה את המסמכים עליהם נסמך, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו, ומכאן העדר הנחיצות במכשיר של גילוי מסמכים.

10.        מהות הדרישה לגילוי מסמכים מוקדם נעוצה ברצון ליצור שקיפות מקיפה בנתונים שנצברו  במהלך החיים המשותפים של בני הזוג על מנת לייעל את הליכי המשפט ולהביאם לסיום בהקדם האפשרי, תוך גרימת עינוי דין מועט ככל הניתן לכל הנוגעים בדבר.

דרישה זו הינה כורח המציאות, שהרי סכסוך משפחתי מעצם טבעו - "רוב רובו בסתר ואפס קצהו בגלוי ..." כיוון שכך "התמונה הנוצרת לעיני בית המשפט עלולה להיות מרוסקת... ובלתי נאמנה למציאות" (רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פד"י נא(5), 375).

11.        מתעוררת השאלה מהי התרופה במצב בו אחד מן הצדדים אינו ממלא (בין במכוון ובין אם לאו) אחר חובת הגילוי המוקדם של המסמכים שבידיו (שלעיתים יכולים להועיל דווקא לצד שכנגד) ?